החלטה בתיק ב"ל 34809-04-10

1.         בפנינו תביעה להכיר בארוע מיום 27.8.08 כארוע חריג בעבודה, אשר גרם לאוטם שריר הלב אצל התובע. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת קיומו של ארוע חריג בעבודה.

2.         שמענו את עדות התובע וכן עדותו של מר שייקה זמסקי, סגן מנהל אגף חלפים, מנהלו הישיר של התובע במועדים הרלוונטיים, שהוזמן כעד הנתבע.

3.         להלן העובדות העולות מהראיות שבתיק -

א.         התובע, יליד שנת 1953, עבד בחברת קרסומוטורס כמחסנאי מספר שנים עד לפיטוריו בתחילת שנת 2009.

ב.         במהלך חודש אוגוסט 2008 הוכנסה מערכת מחשוב חדשה לניהול מחסני החברה וביום 8.8.08 היא "עלתה לאויר" (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 6-7).

ג.          ביום 27.8.08 התקיימה במחסני החברה ישיבה בנוגע למערכת המחשוב החדשה. בישיבה זו השתתפו מנהלים מהחברה וכן ואנשי תוכנה מחברת המחשבים.

ד.         במהלך הישיבה בחנו המשתתפים את קצב העבודה של התובע, כחלק מבחינת התוכנה. עבודתו של התובע התגלתה כאיטית ביותר - "התפוקה שלו נראתה חריגה ביותר מכיוון השלילי" (הודאת מר זמסקי בפני חוקר המוסד, עמוד 2, שורות 11-12 וכן עדותו בפנינו, עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 4-5).

ה.         מר זמסקי יצא מהחדר בו התקיימה הישיבה, אמר לתובע שעבודתו איטית וכי הוא רוצה לבצע את עבודת התובע לשם התרשמות. מר זמסקי ביצע את עבודת התובע משך כ- 15-20 דקות ולאחר מכן ביקש מהתובע לבצע עבודתו בקצב מהיר יותר (עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 7-14, 31-32).

      ו.          התובע המשיך לעבוד עד תום יום העבודה.

ז.          למחרת בבוקר הגיע התובע לעבודתו, אך חש ברע ופנה לקבלת טיפול רפואי בבי"ח קפלן, שם אובחן אוטם שריר הלב ובוצע צינטור.

ח.         בסיכום המחלה שצורף לתצהיר התובע, נרשם כי בעת קבלתו מסר התובע "... מאתמול הופיעו לחצים בחזה בשעות הערב לאחר אירוע מלחיץ שנמשכו כשעה. היום בבוקר בשעה 10:00 שוב הופיעו לחצים בחזה, פנה לבי"ח" (סיכום מחלה שצורף לתצהיר התובע). 

4.         בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, הוגדרה "פגיעה בעבודה" כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. תאונת עבודה הוגדרה בחוק כ -

"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו."

5.         רק לאחרונה עמד בית הדין הארצי על התנאים להכרה באוטם שריר הלב כ"תאונת עבודה" (עב"ל 36264-05-10 מלמד - המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] (ניתן 5.12.11) -

"לפי ההלכה הפסוקה, תנאי הכרחי להכרה באוטם שריר הלב כ"תאונה" הוא שהגורם לאוטם היה "אירוע חריג", היינו "מאמץ פיזי בלתי רגיל" או "מתח נפשי (התרגזות או התרגשות) יוצא דופן" (דב"ע מו/ 0-139 דן יצחק - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); עב"ל 573/05 דליה אמיר - המוסד לביטוח לאומי , מיום 29.11.06). השאלה אם מדובר במאמץ או במתח שהינם יוצאי דופן נבחנת על פי מכלול העובדות, על בסיס סובייקטיבי הנוגע למבוטח המסוים, אך תוך בחינתו "בעיניים אובייקטיביות, בקנה מידה של סבירות" (עב"ל 405/99 דוד דגני - המוסד לביטוח לאומי, מיום 21.1.02; עב"ל 176/99 דניאל גרץ - המוסד לביטוח לאומי, מיום 16.7.02).

      שאלת קיומו של אירוע חריג בעבודה היא לפיכך שאלה שההכרעה בה היא עובדתית בעיקרה (עב"ל 507/07 יניב אפרוני - המוסד לביטוח לאומי, מיום 25.3.08)."

6.         הן התובע והן מר זמסקי תיארו את אשר ארע ביום 27.8.08 באופן דומה: מר זמסקי  השתתף בישיבה עם מנהלים נוספים ועם נציגי חברת התוכנה, הללו גילו כי קצב העבודה של התובע איטי במיוחד. מר זמסקי ניגש אל התובע, העיר לו על קצב העבודה האיטי וביצע במקומו את עבודתו במשך 15-20 דקות.  בסופן דרש מן התובע לשפר את קצב עבודתו. בין השניים לא היו ויכוח או מריבה במהלך האירוע.

            מר זמסקי העיד  (עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 19-24) -

ש: אתם בד"כ לא נוהגים להדגים בפני עובדים איך לבצע את העבודה?